איך בוחרים מידה וחומר, משתמשים נכון ופועלים במקרה של קריעה או החלקה
קונדום הוא אמצעי מניעה חד־פעמי שמסייע להפחית את הסיכון להיריון ולזיהומים המועברים במגע מיני. היעילות שלו תלויה בבחירת קונדום מתאים, שימוש בו מתחילת המגע ועד סופו, אחסון נכון והתאמה בין חומר הקונדום לחומר הסיכה. אף אמצעי מניעה אינו מעניק הגנה מוחלטת, אך שימוש עקבי ונכון יכול לשפר משמעותית את ההגנה.
כיצד קונדום מספק הגנה?
קונדום חיצוני נלבש על הפין ויוצר מחסום שמצמצם מעבר של זרע ונוזלי גוף. בניגוד לרוב השיטות המפורטות במדריך על אמצעי מניעה – סוגים, הבדלים והתאמה, הוא מסייע גם בהפחתת הסיכון לזיהומים המועברים במגע מיני. מידת ההגנה משתנה לפי סוג הזיהום, מקום החשיפה והשאלה אם הקונדום כיסה את האזור שדרכו הזיהום עלול לעבור.
מהי יעילות הקונדום במניעת היריון?
לפי שירות הבריאות הבריטי, קונדום חיצוני יעיל בשיעור של עד 98% במניעת היריון כאשר משתמשים בו נכון בכל פעם. בשימוש טיפוסי, הכולל טעויות כמו לבישה מאוחרת, החלקה או קריעה, היעילות מוערכת בכ־82%. הנתונים מתייחסים לשימוש במשך שנה ולא לסיכוי להיריון בעקבות מגע יחיד.
האם קונדום מגן מכל הזיהומים המועברים במגע מיני?
קונדום מפחית ביעילות את הסיכון לזיהומים העוברים בעיקר בנוזלי גוף, ובהם HIV, כלמידיה וזיבה. ההגנה עשויה להיות חלקית יותר מול זיהומים העוברים גם במגע עור בעור, כמו הרפס, עגבת או נגיף הפפילומה, כאשר אזור נגוע נמצא מחוץ לשטח המכוסה. מידע נוסף נמצא במדריך על זיהומים המועברים במגע מיני – מניעה ובדיקות.
לטקס, פוליאוריתן או פוליאיזופרן – מה ההבדל?
- לטקס: החומר הנפוץ ביותר ומספק הגנה טובה כאשר משתמשים בו בהתאם להוראות. אין לשלב אותו עם שמנים או מוצרים שומניים.
- פוליאיזופרן: גומי סינתטי שיכול להתאים במקרה של רגישות ללטקס. גם אותו אין לשלב בדרך כלל עם חומרי סיכה על בסיס שמן.
- פוליאוריתן: חומר סינתטי ללא לטקס. הוראות ההתאמה לחומרי סיכה עשויות להיות שונות, ולכן חשוב לקרוא את האריזה.
- ממברנה טבעית: עשויה לסייע במניעת היריון, אך אינה מומלצת להגנה מפני HIV וזיהומים אחרים המועברים במגע מיני.
כיצד בוחרים את מידת הקונדום?
קונדום מתאים צריך להתגלגל עד בסיס הפין, להישאר במקומו ולא לגרום לכאב או ללחץ חריג. קונדום רחב מדי עלול להחליק, וקונדום צר מדי עלול להיות לא נוח ולהגדיל את הסיכון לקריעה. המידות אינן אחידות בין היצרנים, ולכן כדאי לבדוק את הרוחב המצוין על האריזה ואת הוראות המדידה של היצרן ולא להסתמך רק על שמות כמו רגיל, צמוד או גדול.
מה בודקים לפני פתיחת האריזה?
- מוודאים שתאריך התפוגה לא חלף.
- בודקים שהאריזה סגורה ואינה קרועה, מנוקבת או שחוקה.
- מוודאים שהקונדום לא נשמר זמן ממושך בחום, בשמש או במקום הנתון לחיכוך.
- קוראים את הוראות היצרן ובודקים מאיזה חומר עשוי הקונדום.
- פותחים את האריזה בידיים, הרחק משיניים, מספריים, ציפורניים חדות ותכשיטים.
איך משתמשים בקונדום חיצוני בצורה נכונה?
- משתמשים בקונדום חדש בכל מגע ומלבישים אותו לפני מגע של הפין עם הפה, הפות, הנרתיק או פי הטבעת.
- מוודאים שהפין בזקפה ושהקונדום נמצא בכיוון שבו הוא יכול להתגלגל כלפי חוץ.
- מניחים את הקונדום על קצה הפין ולוחצים בעדינות על קצה המאגר כדי להוציא אוויר ולהשאיר מקום לזרע.
- מגלגלים את הקונדום בעדינות עד בסיס הפין, בלי למתוח אותו בכוח ובלי להשאיר קפלים.
- אם הקונדום אינו מתגלגל מפני שהונח הפוך, משליכים אותו ומשתמשים בחדש. אין להפוך ולהמשיך להשתמש בו לאחר שנגע בפין.
- במידת הצורך מוסיפים חומר סיכה המתאים לחומר שממנו עשוי הקונדום.
- לאחר השפיכה מחזיקים את הקונדום בבסיס ומוציאים את הפין לפני שהזקפה יורדת, כדי לצמצם החלקה ודליפה.
- מסירים בזהירות, עוטפים ומשליכים לפח. אין להשתמש שוב בקונדום ואין להשליך אותו לאסלה.
איזה חומר סיכה מתאים לקונדום?
עם קונדומים מלטקס או מפוליאיזופרן משתמשים בחומר סיכה על בסיס מים או סיליקון. וזלין, שמן תינוקות, שמן עיסוי, קרם גוף ושמן בישול עלולים להחליש את החומר ולהוביל לקריעה. בקונדומים מחומרים אחרים יש לפעול לפי ההוראות שעל האריזה. חומר סיכה מתאים יכול להפחית חיכוך ואי־נוחות; מידע נוסף נמצא במדריך על יובש אינטימי וסיכה טבעית.
אילו טעויות עלולות לפגוע ביעילות?
- לבישת הקונדום רק לאחר שהמגע כבר התחיל או הסרתו לפני סיום המגע.
- שימוש בקונדום שפג תוקפו או שניזוק מחום, חיכוך או פתיחה לא זהירה.
- שימוש במידה שאינה מתאימה וגורמת ללחץ, גלגול או החלקה.
- השארת אוויר בקצה הקונדום או אי־גלגול שלו עד הבסיס.
- שימוש בחומר סיכה שמנוני עם קונדום מלטקס או מפוליאיזופרן.
- שימוש בשני קונדומים חיצוניים יחד או בקונדום חיצוני ופנימי במקביל.
- שימוש חוזר בקונדום או שימוש באותו קונדום במעבר בין אזורים שונים בגוף.
- חיכוך ממושך ללא סיכה מספקת.
כיצד מאחסנים קונדומים?
מומלץ לשמור קונדומים במקום קריר ויבש, הרחק משמש ישירה, ממקורות חום ומחפצים חדים. ארנק או תא כפפות ברכב אינם מתאימים לאחסון ממושך בגלל חום וחיכוך. אם האריזה פגומה או שהקונדום נראה יבש, דביק, שביר או שונה מהרגיל, אין להשתמש בו גם אם תאריך התפוגה טרם חלף.
מה עושים אם הקונדום נקרע או החליק?
- עוצרים את המגע ומחליפים מיד לקונדום חדש אם ממשיכים.
- אין לבצע שטיפה פנימית או להחדיר סבון וחומרים אחרים, משום שהם אינם מונעים היריון או זיהום ועלולים לגרום לגירוי.
- אם קיים סיכוי להיריון, פונים בהקדם לרוקח, לרופא או למרפאה לקבלת מידע על אמצעי מניעה לשעת חירום. קיימות גלולות המתאימות לחלונות זמן שונים והתקן נחושת שניתן להתאים במקרים מסוימים בתוך חמישה ימים.
- אם הייתה חשיפה אפשרית ל־HIV, פונים בדחיפות להערכה רפואית. טיפול מונע לאחר חשיפה, PEP, צריך להתחיל בתוך 72 שעות וככל שמקדימים כך טוב יותר.
- מתייעצים לגבי בדיקות לזיהומים בהתאם לסוג המגע ולמועד החשיפה, משום שלכל זיהום עשוי להיות חלון בדיקה אחר.
- מבצעים בדיקת היריון מהיום הראשון של איחור במחזור, או לפחות 21 ימים לאחר המגע אם לא ידוע מתי המחזור צפוי להגיע.
קריעה או החלקה אינן אומרות בהכרח שהתרחש היריון או שהועבר זיהום, אך חשוב לפעול בזמן ולא להמתין להופעת תסמינים. אפשר לקרוא גם על האפשרות להיריון מנוזל מקדים.
מהו קונדום פנימי?
קונדום פנימי הוא מחסום המוחדר לנרתיק לפני המגע ומספק הגנה מפני היריון ומפני חלק מהזיהומים. יש להשתמש בו בהתאם להוראות היצרן ולוודא שהפין נכנס לתוך הקונדום ולא בינו לבין דופן הנרתיק. אין להשתמש בקונדום פנימי ובקונדום חיצוני יחד, משום שהחיכוך ביניהם עלול לגרום לאחד מהם להיקרע או להחליק.
הסכמה כוללת גם את אופן השימוש בקונדום
החלטה להשתמש בקונדום, לבחור סוג מסוים או להפסיק כאשר הקונדום נקרע היא חלק מההסכמה למגע. אין להסיר קונדום, לפגוע בו או לשנות את תנאי השימוש בלי ידיעה והסכמה של האדם האחר. מותר לכל אחד לעצור בכל שלב אם הגבול שסוכם אינו נשמר. להרחבה אפשר לקרוא מהי הסכמה מינית – רצון חופשי, גבולות ושינוי החלטה.
מתי כדאי לקבל ייעוץ מקצועי?
מומלץ להתייעץ עם רופא, אחות או רוקח במקרה של קריעה או החלקה, חשיפה אפשרית לזיהום, צורך באמצעי מניעה לשעת חירום, רגישות לחומר הקונדום או קושי חוזר למצוא מידה מתאימה. גירוי, צריבה, נפיחות או קוצר נשימה לאחר שימוש עלולים להעיד על רגישות ודורשים הפסקת שימוש ובירור; במקרה של תגובה חמורה יש לפנות מיד לטיפול רפואי.
מקורות מידע מקצועיים
- ארגון הבריאות העולמי – מידע מקצועי על קונדומים
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן – שימוש נכון בקונדום חיצוני
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן – קונדומים ומניעת HIV
- שירות הבריאות הבריטי – יעילות ושימוש בקונדומים
- משרד הבריאות – אמצעים למניעת היריון ומניעת היריון בחירום
- המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן – טיפול מונע לאחר חשיפה ל־HIV
שאלות נפוצות על שימוש בקונדום
האם צריך לשים קונדום מתחילת המגע?
כן. יש ללבוש את הקונדום לפני שהפין בא במגע עם הפה, הפות, הנרתיק או פי הטבעת. נוזלים העלולים להכיל תאי זרע או גורמי זיהום יכולים לעבור גם לפני השפיכה, ולכן לבישה רק לקראת סיום המגע מפחיתה את מידת ההגנה.
האם שימוש בשני קונדומים מספק הגנה טובה יותר?
לא. שימוש בשני קונדומים חיצוניים יחד, או בקונדום חיצוני ובקונדום פנימי במקביל, עלול ליצור חיכוך שיגדיל את הסיכון לקריעה או להחלקה. משתמשים בקונדום אחד בלבד, במידה המתאימה ובהתאם להוראות שעל האריזה.
איזה חומר סיכה מתאים לקונדום?
עם קונדום מלטקס או מפוליאיזופרן משתמשים בחומר סיכה על בסיס מים או סיליקון. מוצרים שומניים כמו וזלין, קרם גוף ושמן עיסוי עלולים להחליש את החומר. בקונדום מפוליאוריתן או מחומר אחר יש לבדוק את הוראות היצרן לפני השימוש.
כיצד יודעים שמידת הקונדום מתאימה?
קונדום מתאים מתגלגל עד בסיס הפין, נשאר במקומו ואינו גורם לכאב, לחץ חריג או אובדן תחושה משמעותי. החלקה עשויה להעיד על מידה רחבה מדי, וקושי בגלגול או לחץ ניכר עשויים להעיד על מידה צרה מדי.
מה עושים אם הקונדום נקרע?
עוצרים את המגע, מסירים את הקונדום ומשתמשים בחדש אם ממשיכים. אם קיים סיכון להיריון, פונים בהקדם לייעוץ על מניעת היריון בחירום. במקרה של חשיפה אפשרית לזיהום מתייעצים לגבי בדיקות, ואם קיים חשש ל־HIV יש לפנות בדחיפות מפני ש־PEP צריך להתחיל בתוך 72 שעות.
האם קונדום מגן מכל הזיהומים המועברים במגע מיני?
לא באופן מוחלט. קונדום מפחית היטב את הסיכון לזיהומים המועברים בנוזלי גוף, אך ההגנה חלקית יותר מול זיהומים שיכולים לעבור במגע עם עור שאינו מכוסה. שימוש נכון ועקבי, בדיקות מתאימות וחיסונים זמינים מספקים שכבות הגנה נוספות.
המידע במאמר נועד להעשרה ולהסברה בלבד ואינו מהווה תחליף לאבחון, לייעוץ רפואי או לטיפול מקצועי המותאם למצב האישי.